רד"ק על בראשית י״ב:א׳

1 וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם. ״וַיֹּאמֶר״, פֵּרוּשׁוֹ וּכְבָר אָמַר לוֹ קֹדֶם צֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְעַל פִּיו יָצָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲנִי ה׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים״ בראשית טו:ז. וְאֶפְשָׁר שֶׁבָּא אֵלָיו הַדִּבּוּר פַּעַם אַחֶרֶת בְּחָרָן. וּמַה שֶּׁאָמַר לֶךְ לְךָ, כֵּן הוּא מִנְהַג הַלָּשׁוֹן כְּמוֹ ״וַיֵּלֶךְ לוֹ״ שמות יח:כז, ״אֵלְכָה לִּי״ ירמיה ה:ה, ״אָשׁוּבָה לִּי״ במדבר כב:לד, ״קְחוּ לָכֶם״ בראשית מה:יט, וְהַדּוֹמִים לָהֶם.

2 מֵאַרְצְךָ. כִּי קָשֶׁה לְאָדָם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ אֲשֶׁר גָּר שָׁם יָמִים רַבִּים, כָּל שֶׁכֵּן אִם נוֹלַד שָׁם, זֶהוּ שֶׁאָמַר וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּנִּיחַ בֵּית אָבִיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ וְיֵלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ לֹא יָדַע תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, זֶהוּ שֶׁאָמַר מִבֵּית אָבִיךָ.

3 אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאִלּוּ אָמַר לוֹ אֶל אֶרֶץ כְּאַרְצְךָ טוֹבָה אוֹ טוֹבָה מִמֶּנָּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה, אֲבָל אָמַר אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ וְלֹא יָדַע הֲטוֹבָה הִיא אִם רָעָה, וְכָל זֶה אָמַר לוֹ הָאֵל לְהוֹדִיעַ חִבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁכָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים קָשִׁים לָאָדָם וְהַכֹּל קִבֵּל מֵאַהֲבָה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל.